בלוג

בפרקים הקודמים למדנו את העקרונות הבסיסיים להיווצרות מזג האוויר באטמוספירה. מערכות מזג אוויר נגעות במזג אוויר אופייני באזורים שונים על פני כדור הארץ, והאופן שבו מנהגות מערכות מזג האוויר סביב עונות השנה השונות בישראל.

מאחר וכלי טיס משתמש באוויר על מנת לטוס, ביצועיו תלויים בנתוני האטמוספירה ותופעות מזג האוויר באוויר בו הוא טס. פרק זה דן בהשפעות מזג האוויר על כלי הטיס ומטרתו להקנות ידע שימושי שאיתו תוכלו להפעיל את כלי הטיס אותם אתם מטיסים בבטחה. ​

במסגרת המטאורולוגיה המקצועית ישנן מאות רבות של הגדרות לעננים, המשמשים בעיקר על מנת לחזות את מזג האוויר באופן מדויק. במסגרת השימוש בתעופה נהוג להשתמש בחלוקה הבסיסית שנקבעה ב1803 ע"י המטאורולוג האנגלי הווארד לוק, שקבע ארבעה סוגים בסיסיים של עננים וסימן אותם בשמות הלטיניים: קומולוס (ערמתי), סטרטוס (שכבתי), צירוס (דמוי נוצה), ונימבוס (מוריד גשם).

התופעה הראשונה המתרחשת באטוספרה, ממנה נובעות שאר תופעות מזג האוויר, היא תנועת גוש אוויר והשינויים בלחץ, בטמפרטורה ובהרכב שלו בעקבות כך. גוש אוויר יכול לנוע אופקית כתוצאה מהפרש לחצים בין אזורים (תנועה שאתם מכירים, ונקראת רוח), או אנכית, כתוצאה של הבדל בטמפרטורה או בצפיפות עם הסביבה. השינויים האנכיים בגוש האוויר (טמפרטורה ולחות) מתרחשים לפי החוקים המפורטים בפרק מושגי היסוד: אטמוספרה סטנדרטית, מפל אדיאבטי יבש ולח, הגרפים הנוגעים ללחות היחסית ועוד.

לפני הכל, חשוב שתכירו מושגים רלוונטים להבנת החומר הכתוב. על בסיס המושגים אלו יבנו ההסברים בהמשך.